כיצד להשיג קרום זהוב מושלם – בלי שהלחם יתייבש
האם תהיתם אי פעם מדוע לחמים מסוימים יש צבע זהוב יפהפה, בעוד שאחרים נראים… חיוורים? או גרוע מכך – הם נשרפים מבחוץ, אך עדיין רכים בתוך הלחם?
הסוד אינו רק “יותר חום”. מדובר במהירות שבה החום פוגע בבצק.
כדי להשיג את אותו צבע זהוב מושלם – מה שבמדע נקרא תגובת מאייר – אי אפשר פשוט להניח את הלחם בתנור חם. צריך פליטה מהירה ועזה של אנרגיה שתפגע בפני השטח של הלחם. זה בדיוק התפקיד של צינורות האינפרא-אדום שלנו. הם פועלים תוך שניות, ולא דקות.
למה “מהירות” כל כך חשובה
רוב רכיבי החימום הם איטיים. לוקח להם זמן להתחמם, ועוד יותר זמן להתקרר. במטבח מקצועי, זו בעיה גדולה. עד שהתנור מבין שהוא חם מדי, הלחם כבר נשרף.
צינורות האינפרא-אדום שלנו חוסכים את הזמן הזה. הם אינם מבזבזים זמן על חימום האוויר סביב הלחם; הם שולחים את החום ישירות לקרום של הלחם. והדבר הטוב ביותר? כשהמתג נכבה, החום נעלם כמעט מיד. אין עוד חום שעלול לגרום לשריפה.
פרטים חשובים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה, מכיוון שהיא יכולה לעמוד בחום גבוה מאוד, מבלי להישבר. בתוך הצינורות יש חוטים שמאפשרים חימום בהספק גבוה, כך שהחום מרוכז ב-2-3 ממ העליונים של הלחם.
ההתקנה שלהם די פשוטה, אך חשוב מאוד לבדוק את המתח החשמלי. אם תחברו צינור בהספק גבוה למקור חשמל שאינו יכול לספק את ההספק הזה, המפסקים עלולים להינטע, או במקרה הגרוע ביותר, החיבורים עלולים להימס. אנו ממליצים תמיד להשתמש במקורות חשמל בעלי עמידות גבוהה. הם יכולים לעמוד בהפעלות חוזרות ונשנות לאורך יום שלם.
כמה דברים שכדאי לזכור
צינורות אלו אמנם חזקים, אך הם אינם קסם. בגלל החום העז, נוצרת אזור חם מאוד. אם רצועת ההעברה זזה לאט מדי, או אם הצינורות אינם ממוקמים באופן שווה, ייווצרו אזורים חמים. צריך לאזן את מהירות ההעברה כך שתתאים להספק החום. כשתמצאו את האיזון הנכון, כל לחם שייצא מהמכונה ייראה אותו דבר – זהוב, פריך ומושלם.