כיצד להשיג קרום זהוב מושלם: למה חשוב שהקוורץ יהיה מצופה בזהב
האם תהיתם פעם מדוע לחלק מהלחם יש קרום זהוב ויפהפה, בעוד שלחלק אחר הקרום נראה… חיוור? הכל תלוי באופן שבו אנו מחממים את הפנים של הלחם. יש צורך בכמות אדירה של אנרגיה שתחמם את החלק החיצוני של הלחם מיד, מבלי לייבש את החלק הפנימי שלו.
זה בדיוק המקום בו נכנסים לתמונה צינורות הקוורץ המצופים בזהב.
הטריק של “המראה”
הבעיה עם צינורות הקוורץ הרגילים היא שהם מבזבזים הרבה אנרגיה – חלק גדול מהחום נפלט חזרה לקירות התנור. זו בזבוז של אנרגיה.
על ידי הוספת שכבה דקה של זהב על החלק האחורי של הצינור, אנו יוצרים בעצם “מראה תרמי”. במקום שהחום יתפזר, הזהב מחזיר את כל האנרגיה האינפרא-אדומה ישירות אל הבצק. כך נוצר קרן חום מרוכזת בדיוק במקום הנכון. זה גורם לתהליך הזהוב של הלחם להתרחש מהר יותר, כך שהתנור לא מבזבז אנרגיה לשווא.
המהירות היא הכל
במאפייה מקצועית, כמה שניות יכולות להיות ההבדל בין לחם מושלם לבין לחם לא איכותי.
צינורות אלו אינם זקוקים לזמן להתחמם, כמו רכיבי חימום רגילים. הם מגיעים לטמפרטורה המלאה כמעט מיד לאחר הפעלתם. זו עלייה פתאומית ועזה בטמפרטורה.
מכיוון שהפנים של הלחם מתחמם מהר מאוד, הלחות נשארת בתוך הלחם. כך נוצר קרום קריספי, והבצק נשאר רך.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
זו אינה פתרון “קל ופשוט”. מכיוון שצינורות אלו כה חזקים, יש צורך להיות מדויקים.
אם מהירות ההעברה של הלחם איטית מדי, או שזמן החימום שגוי בכמה שניות, הלחם עלול להישרף. כמו כן, יש לוודא שמערכת האוורור עובדת כראוי; אחרת, העלייה הפתאומית בטמפרטורה עלולה לפגוע במבנה התנור.
אם מחליפים את רכיבי החימום הרגילים בצינורות אלו, הם יתאימו בקלות. אך יש לזכור שהטמפרטורה בתנור תשתנה. כנראה שיהיה צורך לשנות את ההגדרות של ה-PID כדי שהתנור יעבוד כראוי.